עד כמה את אוהבת את האישה שבך מ-1 עד 10?
אבל לפני שניכנס לראייה ההוליסטית בואו נכיר קצת את הנפשות הפועלות:
הרחם (Uterus): הוא איבר שרירי וחלול בעל דפנות עבים הנמצא בגוף האישה כחלק ממערכת הרבייה, ומשמש להתפתחות העובר בתוכו.
צורתו של הרחם מזכירה צורת אגס חלול. משקלו הטיפוסי של הרחם הוא כ-50 גרם ואורכו כ-8 ס"מ.
החצוצרות: (באנגלית: Fallopian tubes) הן שתי צינוריות דקות המחברות בין השחלות לרחם.
שחלות: השחלות הן גם בלוטות הורמונאליות בעלות מספר תפקידים:
הביציות המיוצרות בשחלה נודדות אל החצוצרות ומשם אל הרחם, שם הן ממתינות זמן קצר להפריה (מפגש עם תא רבייה זכרי). אם הביצית מופרה על ידי תא זרע היא נדבקת אל קיר הרחם ומתפתחת לעובר בתהליך הקרוי הריון. אם לא מתרחשת הפריה - זהו המצב השגרתי - נפלטת הביצית, יחד עם דם אשר הזין אותה במשך ההמתנה, אל מחוץ לגוף בתהליך הקרוי וסת (המחזור החודשי).
בנוסף לייצור הביציות מבוצעת בשחלות סינתזה של מספר הורמונים נשיים. תרכובות אלו נשלחות מהשחלות, דרך מחזור הדם, אל כל חלקי הגוף, וגורמות לשינויים פיזיולוגיים שבהם מתאפיין ההבדל בין זכרים ונקבות (אצל הגברים מיוצרים הורמונים זכריים באשכים, הגונדות הזכריות).
בלוטת התריס: הורמוני התריס מסייעים לפריון והפרשת החלב אצל נשים.
יתר פעילות גורמת להפרעות במחזור החודשי ולקשיים בכניסה להריון.
תת- פעילות גורמות לדמום יתר ואף לאי סדירות במחזור החודשי.
אצל גברים תת- פעילות תריס מדכאת את היצר המיני
ולרוע המזל יתר פעילות גורמת לאימפוטנציה.
בראיה ההוליסטית:
מעבר להמשכיות הגזע, הרחם מיצג את המקום הנשי המקבל לתוכו, פסיבי. הערמונית או האשכים מייצגים את הנתינה, אקטיביות, זכריות. כאשר כל בעיה באחד הצדדים האלה, מעידה על בעיה בהתחברות לצד הזה בתוכנו.
נשים רבות סובלות מתסמונת קדם ויסתית, או מתופעות למיניהן במהלך הוסת: כאבים עוויתיים, דימום מוגבר, דימום מועט מידי, גושים, מיגרנות...
בירור קצר מעלה פעמים רבות כי אותה אישה סובלת כבר שנים מתופעות אלו, לעיתים כבר מגיל הנעורים או מהמחזור הראשון.
מדוע זה?
באחד השיעורים אמרה לי סטודנטית (שעברה את גיל 50) "עזבי בחייך...מה טוב במחזור חודשי? מי צריך את הצרה הזאת?"
שאלת המשך שלי לא איחרה להגיע: "את זוכרת את המחזור הראשון?"
תשובה: "כן בטח"
שאלה: "בת כמה היית?"
תשובה: "אני יודעת? 12.. 12 וחצי"
שאלה: "את לא זוכרת בדיוק?"
תשובה: "אאה...לא...זה משנה?"
שאלה: "מאוד... תאמרי לי איך הגיבה אמך למחזור הראשון?"
תשובה: "אני דווקא נבהלתי, לא ידעתי מה יש לי, ולקח לי כמה שעות עד שפניתי לאמא שלי, כי זה לא נושא שדיברנו עליו, בכלל לא ידעתי מה זה, לא הסבירו לי... והיא עשתה פרצוף של שׂאת נפש ואמרה: אה...קיבלת את הצרה הזאת"
אני: "ומאז כל חודש את מקבלת את הצרה הזאת..."
תשובה מהורהרת: "...כן"
אני: "ברור לך שזו הסיבה לכל התופעות מאז"
היא: "את חושבת שיש קשר?"
אני: "מאוד, כי מחזור ראשון הוא צעד ראשון לנשיות, ואמא שלנו (בד"כ אמא) אמורה לתמוך ולעודד לקראת הבגרות שלנו, וכאשר אנחנו לא מקבלים חיזוק... קשה לנו לייצר את הקישור הפנימי בינינו לבין עצמנו בקבלת הנשיות או המיניות"
שיחה מהסוג הזה, חוזרת על עצמה פעמים רבות עם נשים בכל הגילאים, למרבית הפלא יצא לי לפגוש מצבים דומים גם אצל נשים או נערות צעירות, אל תטעו בחשיבה שהסתכלות זו שייכת לדור הקודם, היא חיה ונושמת גם בימינו אנו.
פעמים רבות נשים לא זוכרות כלל מתי זה החל, איפה הן היו כשקיבלו מחזור, איך הגיבה אמא, הן פשוט הדחיקו. ואני טוענת שלא סתם אדם מדחיק אירועים בחייו.
יתכן ועדין יש התנגדות מצדכן הקוראות לדברים שאני טוענת "נו באמת, בגלל זה יש כאבי מחזור? זו גנטי, גם אמא שלי סבלה".. אבל אולי גם לה הייתה סיבה לסבול, אנחנו לא תמיד יודעות איך נראתה כל התמונה. אולי דור אחרי דור, אותה התייחסות נשארת במשפחה...
במקרה אחר, סיפרה לי מטופלת כי היא סובלת מהמחזור הראשון. בירור על המתרחש בבית העלה אבא מאוד דומיננטי, רודני משהו, אמא שלא יצאה לעבוד מכיוון שהבעל לא אישר, ומתוך כך היא נכנסה לויתור עצמי גדול בחייה, ילדיה הפכו למרכז חייה.
המוח שלנו מגיע למסקנות... והמשוואה שהתהוותה אצל המטופלת שלי היא:
אישה = השפלה
אישה = נחות
אישה = הגבר שולט בה, חולשה.
והגוף מגיב בהתאם, זו תחילתו של דפוס חשיבה יוצר מחלה. ברגע שאנו לא מקבלים את עצמנו עד הסוף ויש התנגדות פנימית, מתחילות בעיות. יש נערות הבוחרות להיות Tom boy ומסתדרות הרבה יותר טוב עם בנים, ובעתיד גברים.
אם ניקח את זה קדימה, יכולות להיווצר בעיות עם כניסה להריון (כאשר בדיקות גופניות מעלות שהכול תקין)
שלא תטעו לרגע, יכולתי באותה מידה לכתוב את המאמר הזה עבור גברים, רק מהצד השני.
אז איך מתקנים? או מונעים?
החלו ביצירת הקשרים לילדוּת לנעורים שלכן, ברגע שאנו מציפים את הבעיה, קל יותר לטפל בה.
אם יש לכן ילדים בגיל המדובר, תחגגו את האירוע הראשון. הראו שמחה אמיתית לקבלת המחזור (או לגילוח הראשון אצל בנים)
בנות לא אוהבות שמספרים לכולם... ובצדק, זה מביך. אבל בינך לבין ביתך יכולה להיות מסיבה פרטית מלווה בשמחה והתרגשות. אולי אפילו מתנה קטנה שתחזק את המעמד.
בשבטים פרימיטיביים זו סיבה לטקס ההתבגרות, והם יודעים לעשות את זה בגדול (אולי הם לא פרימיטיביים כל-כך אחרי הכול)
תגובה שכזאת מצידנו תיתן לנערה הצעירה לגיטימציה להתחבר לנשיות החדשה שנולדה בה ובעתיד לאימהות. במעשה זה אנו מטביעים חותמת, אישור לכך שהילדה הופכת לאישה, וזה מצב נפלא.
להיות אישה זו מתנה גדולה, יש לנו הנשים עוצמה בידיים ובלב, בחיוך, ביופי, בגופנו, בנתינת החיים
למה שלא נחגוג אותו? למה שלא נהנה ממנו אתי אתי ברכה
